אנחנו באמצע תהליך עם אחד הזוגות האינטליגנטיים והנעימים שפגשתי;
הוא בכיר בחברה טכנולוגית עם ידע מטורף בעולמות ה AI,
והיא אשת עסקים שהקימה חברה למופת.
על רוב הדברים אנחנו מסכימים וכבר מתכנסים להחלטות כלכליות שישנו להם את החיים, אבל יש גם כמה דברים שקצת קשים להם לעיכול, ואנחנו חוזרים לדבר עליהם כמעט בכל פגישה,
מה עושים עם בית למגורים?
מה עושים עם השקעות נדל״ן בחו״ל?
מה כדאי לעשות עם הכסף בשוק ההון, (ומה כדאי לא לעשות)?
מה לעשות עם כספים שמצטברים בחברה?
מתי אפשר יהיה להוריד הילוך בעבודה?
ואז היא אומרת לי:
- ״סוף סוף הבנתי מה אנחנו עושים כאן, אנחנו עסוקים בהעברה בין דורית״
ולמרות שהם צעירים ועוד יש אפילו אחד בעגלה, אני קופץ על הרעיון ואומר;
- כן כן, יהיה לכם יותר כסף מכמה שתצטרכו בשביל החיים הטובים, אז אנחנו מנהלים את ההון של הילדים לעתיד.
היא צוחקת עלי ואומרת,
- ״לא התכוונתי שאנחנו בונים ירושות לילדים, התכוונתי שאנחנו משנים את דפוסי החשיבה שהדור הקודם העביר לנו, ובונים מחדש את דפוסי החשיבה הפיננסית שלפיהם נגדל את הילדים שלנו.
כמה כסף יישאר לנו, קצת פחות או הרבה יותר, נראה פתאום רק בונוס של תכנון פיננסי״.
ביקשתי רשות להשתמש בהגדרה החדשה להעברה בין דורית, אבל מה לעשות, עדיין כשאומרים לי,
״וואו, זה תהליך נורא יקר, אתה יכול להגיד תכלס, מה ייצא לנו מזה?״
הרבה יותר קל לענות בפשטות רק על הבונוס – הרבה יותר כסף, ולא על המהות.
הרבה יותר קל לי להגיד בשיחת טלפון –
״כנראה יהיו לכם הרבה יותר חוויות בחו״ל,
אולי גם דירה לכל ילד,
סביר מאוד שיהיה לכם שקט מנטל כלכלי,
בוודאי יהיו לכם עוד כמה מאות אלפי שקלים,
אולי אפילו עוד כמה מיליונים, זה תלוי... ״
מאשר להגיד –
״שינוי דפוסי חשיבה כלכלית ושינויים מהותיים בהעברה הבין דורית של חשיבה על כסף ובניהול נכון של הון״.
ותוך כדי שאני כותב לעצמי את הפוסט הזה, אני נזכר בעוד שני סוגים של העברה בין דורית שאני חלק ממנה.
זוגות צעירים שעברו את הקורס שלי (אותו דבר בדיוק כמו התהליך במשרד, רק אחרת) באים אלי יד ביד עם ההורים שלהם ואומרים; אמא אבא, תכירו תכנון פיננסי, ועכשיו בבקשה תתחילו לדבר על הכסף שלכם ומה עושים אתו.
בעיניי, כל הקסם בעבודה הזאת, לא נמצא בלפתור איזה סודוקו של מספרים אלא בלראות בני זוג מתחילים לדבר באמת על כסף והשקעות.
לא תכננתי לעסוק בהעברה בין דורית
Comments